אליהו חברה לבטוח בע"מ נ' אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ

פסק דין

בפניי שתי תביעות שאוחדו לדיון אחד וזאת מכוח החלטת כב' נשיא ביהמ"ש העליון אשר גרוניס בבש"א 387/13 מתאריך 17.1.13.

מדובר בתביעת נזקי רכוש לרכב שבה מעורבים רכב של "אגד" ורכב פרטי המבוטח ע"י אליהו חברה לביטוח בע"מ.

עיון בגרסאותיהם של נהג "אגד" ושל הנהגת המבוטחת ע"י אליהו, כפי שבאו לידי ביטוי בטופסי הודעה על התאונה (סומנו מ/1 ו- מ/2 בהתאמה) ובעדויותיהם בפני ביהמ"ש ביום 24.10.13, במסגרת קדם משפט מורחב אשר שימש דיון סופי, מלמד כי הגרסאות הפוכות זו מזו.

לטענת נהג אגד, הוא עבר בירוק מא ובנסיעה במהירות רגילה וסבירה בצומת, שענה שהנהגת המבוטחת בחב' אליהו נכנסה לצומת והפתיעה אותו והוא נאלץ לאחר בלימה לפגוע בה.

לא ניתן להבין את גירסתו אלא במשמעות שהנהגת המבוטחת באליהו נכנסה לצומת באור אדום.

הגב' דגן עדנה שנהגה ברכב המבוטח ע"י אליהו טענה לעומת זאת, כי נכנסה לצומת באור ירוק ובמהירות סבירה שעה שרכב הנהוג ע"י נהג אגד נכנס לצומת בפראות ופגע בה וכך העידה:

"עצרתי עצירה מוחלטת, הכתום הצטרף לאדום ואז הפך לירוק והתחלתי לנסוע. נסעתי, עשיתי את הסיבוב למטה לרח' כיאט ואז ראיתי אוטובוס דוהר לכיווני. לא יודעת להעריך את מהירות נסיעתו. אני סבורה שנסעתי בירוק, לא יודעת אם הוא נסע באדום".

מאחר ומדובר בגירסא מול גירסא למעשה ואין דרך אחרת לנתח זאת, כל אחד מהנהגים מיחס למשנהו נסיעה באור אדום בכניסה לצומת, ישנה חשיבות רבה מאוד לקיומם של עדים שהיו במקום, ואכן היו עדים, נוסעים באוטובוס.

אומנם הגב' דגן עדנה העידה, כי העדים לא יכולים לראות את הרמזור שלה, אך לעדותם מן הסתם כנוסעים ברכב "אגד" וכעדים אובייקטיביים ישנה חשיבות ומשמעות רבה, בכל הקשור לציות או אי ציות של נהג אגד לרמזור בצומת.

העידו שני העדים: העד שי בהלול העיד: "אני עובד רפא"ל, את הנהג אגד אני מכיר. הוא מסיע אותנו לא מעט. אני זוכר את הארוע אני תמיד יושב בכסא השני של הנהג, בד"כ מקדימה אף אחד לא יושב ... אני מבין שהאוטובוס עצר בפתאומיות והיא אור ירוק מלא, אני זוכר את זה בוודאות. האוטובוס נכנס לצומת במהירות נורמלית לחלוטין. לא היתה דהירה לצומת".

העיד בנוסף מר אילן פרקש, אשר העיד: "אני עובד רפא"ל, אני הנדסאי מזה 30 שנה. אני מכיר את נהג האוטובוס. הוא מסיע אותנו מידי פעם. אני זוכר את האירוע ... הרמזור שלנו היה ישר. ישבתי באמצע האוטובוס עם המבט לכיוון ישר ולכן הייתי משוכנע ישר ואחרי התאונה הוא חד משמעית נסע ברמזור ירוק. הוא נכנס לצומת בנסיעה זהירה ורגילה. אי אפשר לנסוע בשעות האלה פראי. בקצה העין ראיתי את הרכב שלה נכנסת לצומת ושאלתי את עצמי מה היא עושה. למזלה הוא בלם אחרת התאונה היתה יותר חמורה".

העדים נשמעו אמינים, עדותם לא נסתרה וגם אם היו סתירות קטנות ולא משמעותיות כעולה מסיכומי ב"כ אליהו, נתתי בעדותם אמון מלא ואני סבור שעדותם שפכה אור על נסיבות אירוע התאונה לפיה לא היה נהג אגד אשם בתאונה, כי אם המבוטחת של אליהו שבחוסר זהירות נכנסה לצומת באור אדום. זאת ועוד, לא מצאתי הצדקה להטלת רשלנות תורמת על נהג אגד בכניסה בלתי זהירה/מהירה לצומת.

העדים העידו ונתתי אמון בעדותם שהכניסה לצומת מצד נהג אגד היתה זהירה ושקולה (ולא פראית או מהירה כגרסת מבוטחת אליהו) ותאמה את תנאי הדרך והמקום.

גם מיקומי הנזק ואופייה בשני הרכבים תומכים במסקנה זו.

אשר על כן, דין תביעת "אגד" להתקבל תוך חיוב בהוצאות ודין תביעת "אליהו" להדחות תוך חיוב בהוצאות.

אני פוסק כי התביעה שמספרה 27857-12-12 תדחה.

התביעה שמספרה 22083-09-12 תתקבל כדלקמן:

הנתבעת דגן עדנה ואליהו חברה לביטוח ישלמו לאגד סך של 3,950 ₪ כשהסכום צמוד ונושא ריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל ובתוספת הוצאות ויציאות המשפט הכוללות שכ"ט עדים בשיעור 600 ₪, אגרת בימ"ש ששולמה ע"י אגד וכן שכ"ט עו"ד בשיעור 1,750 ₪ + מע"מ (בשים לב לעובדה שמדובר בתביעה ובתביעה שכנגד).

סכום זה ישולם תוך 30 יום שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.